כך חסך עו"ד רונן אורן לעמותה ציבורית קנס הלבנת הון בסך 3.2 מיליון ש"ח

February 20 2021Muhammad

מה שחשוב לדעת

עמותות ציבוריות בישראל חשופות לחוק איסור הלבנת הון בדיוק כמו גופים פיננסיים, וטעויות בניהול תרומות או דיווחים עלולות להוביל לקנסות כבדים. במקרה זה, עו"ד רונן אורן הצליח לבטל קנס של 3.2 מיליון ש"ח שהוטל על עמותה ציבורית, תוך הוכחת פגמים בהליך והטמעת מערכות ציות חדשות.

הבעיה: עמותות ציבוריות בצל חוק איסור הלבנת הון

עמותות ציבוריות בישראל ממלאות תפקיד חיוני בחברה, אך רבות מהן אינן מודעות לכך שהן כפופות באופן מלא לחוק איסור הלבנת הון. עו"ד רונן אורן, מומחה בתחום הנדל"ן והמיסוי, מציין כי בשנים האחרונות חלה החמרה משמעותית באכיפה כלפי גופים ללא מטרות רווח, וזאת כחלק ממאמץ גלובלי למנוע ניצול של עמותות למטרות הלבנת הון.

במקרה שנדון במאמר זה, עמותה ציבורית מכובדת, הפועלת למעלה מ-25 שנה בישראל ומספקת שירותים חיוניים לאוכלוסיות מוחלשות, קיבלה הודעה מרשות המיסים על כוונה להטיל עליה קנס בסך 3.2 מיליון ש"ח בגין הפרות לכאורה של חוק איסור הלבנת הון. הסיבה: אי דיווח על תרומות גדולות ממקורות בחו"ל וחוסר בתיעוד מספק של זהות התורמים.

נקודת מבט מקצועית

"אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאני רואה בעבודתי היא ההנחה שעמותות 'פטורות' מהחובות הכבדות של חוק איסור הלבנת הון. המציאות מראה שרשויות האכיפה מתייחסות לעמותות ציבוריות כאל גופים בסיכון גבוה, בדיוק בגלל התנועות הכספיות המשמעותיות והקלות היחסית שבה ניתן לנצל אותן להלבנת הון." – עו"ד רונן אורן

הסיכונים הייחודיים של עמותות בתחום הלבנת הון

עמותות ציבוריות נמצאות בצומת רגיש במיוחד מבחינת סיכוני הלבנת הון. מחד, הן נסמכות על תרומות ממגוון מקורות, לעתים אנונימיים או בינלאומיים. מאידך, המבנה הארגוני שלהן, המבוסס לעתים על מתנדבים ועל מערכות בקרה פחות מתוחכמות מאשר בגופים מסחריים, הופך אותן לפגיעות יותר להפרות רגולטוריות – גם כאלו שנעשות בתום לב.

נתונים חשובים

  • כ-76% מהעמותות בישראל אינן מודעות לחובותיהן לפי חוק איסור הלבנת הון
  • 62% מהקנסות המוטלים על עמותות נובעים מאי דיווח על תרומות מעל 50,000 ש"ח
  • עלייה של 180% באכיפה כלפי עמותות בשלוש השנים האחרונות
  • 92% מהמקרים של הפרות בעמותות מתרחשים בשל חוסר ידע ולא מתוך כוונה

במקרה של העמותה שטופלה על ידי עו"ד רונן אורן, הבעיות המרכזיות שהובילו לקנס כללו:

  • אי דיווח על תרומות חוזרות ממקור יחיד שהצטברו לסכום של מעל 50,000 ש"ח
  • חוסר תיעוד מספק של זהות התורמים מחו"ל
  • אי יישום נהלי "הכר את התורם" (KYD) בדומה לנהלי "הכר את הלקוח" (KYC) הנדרשים מגופים פיננסיים
  • היעדר מערכת מוסדרת לבדיקת רקע של תורמים גדולים
  • אי התאמה בין הדיווחים לרשם העמותות לבין הדיווחים לרשויות המס

המקרה: כיצד כמעט נקנסה העמותה הציבורית ב-3.2 מיליון ש"ח

העמותה הציבורית שטופלה על ידי עו"ד רונן אורן פועלת בתחום הרווחה והחינוך ומסתמכת במידה רבה על תרומות מחו"ל. במהלך ביקורת שגרתית של רשות המסים, התגלו מספר אי-התאמות בדיווחים הפיננסיים של העמותה, ובפרט בכל הנוגע לתרומות שהתקבלו ממספר קרנות ותורמים פרטיים בארה"ב ואירופה.

הרשויות טענו כי העמותה הפרה באופן שיטתי את חובותיה לפי חוק איסור הלבנת הון, בכך שלא דיווחה כנדרש על תרומות משמעותיות ולא ביצעה בדיקות נאותות של זהות התורמים. בנוסף, נטען כי העמותה לא שמרה תיעוד מספק של מקור הכספים שהתקבלו, מה שמהווה הפרה נוספת של החוק.

כתוצאה מכך, הוטל על העמותה קנס מנהלי בסך 3.2 מיליון ש"ח – סכום שהיה עלול לסכן את המשך פעילותה ולפגוע קשות בשירותים החיוניים שהיא מספקת לאלפי נזקקים.

התערבות מקצועית: האסטרטגיה של עו"ד רונן אורן

לאחר פנייה דחופה של הנהלת העמותה, עו"ד רונן אורן נכנס לתמונה. ניתוח ראשוני של המקרה חשף מספר בעיות מהותיות בהליך הטלת הקנס, כמו גם הזדמנויות להראות כי ההפרות לכאורה נעשו בתום לב ולא מתוך כוונה להפר את החוק.

האסטרטגיה המשפטית שגיבש עו"ד אורן התבססה על מספר צירי פעולה מקבילים:

  1. ערעור על הליך הטלת הקנס – באמצעות זיהוי פגמים פרוצדורליים בהליך האכיפה והצבעה על חריגות מהנהלים המקובלים
  2. הצגת ראיות לתום לב – איסוף ותיעוד מקיף שהראה כי העמותה לא פעלה במכוון להפר את החוק אלא מתוך חוסר הבנה של הדרישות הרגולטוריות
  3. פיתוח תוכנית ציות – בניית תוכנית מקיפה ליישום מיידי של כל הדרישות הרגולטוריות הנוגעות לאיסור הלבנת הון
  4. משא ומתן אינטנסיבי – ניהול דיאלוג מקצועי ומבוסס עובדות עם רשויות האכיפה

נקודת מבט מקצועית

"במקרים רבים, הרשויות רואות בהטלת קנסות כבדים כלי לאכיפה והרתעה. אך כשמדובר בעמותות ציבוריות, ישנה גם הבנה שקנס גבוה מדי עלול לפגוע בציבור הנהנה משירותי העמותה. זהו מנוף שאפשר להשתמש בו במשא ומתן, בתנאי שמציגים תוכנית אמינה ומקיפה לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם." – עו"ד רונן אורן

הפתרון: כיצד בוטל הקנס וכיצד העמותה הגנה על עצמה

לאחר כחודשיים של עבודה אינטנסיבית, הצליח עו"ד רונן אורן על מיסוי בינלאומי להביא לביטול מלא של הקנס בסך 3.2 מיליון ש"ח. ההישג התאפשר הודות לשילוב של מספר גורמים:

  1. זיהוי פגמים בהליך – עו"ד אורן הצליח להוכיח כי הרשויות לא פעלו בהתאם לנהלים המחייבים בטרם הטלת הקנס, ובפרט לא נתנו לעמותה זכות שימוע הולמת
  2. הוכחת תום לב – הוצגו ראיות מוצקות לכך שהעמותה פעלה בתום לב ולא ניסתה להסתיר מידע או להתחמק מחובותיה החוקיות
  3. יישום מערכת ציות מקיפה – במקביל להליך המשפטי, העמותה יישמה בהנחיית עו"ד אורן מערכת מקיפה לציות לחוק איסור הלבנת הון, כולל:
קריטריון לפני התערבות עו"ד אורן אחרי יישום מערכת הציות החדשה
זיהוי תורמים חלקי, ללא תיעוד שיטתי מערכת KYD מקיפה עם תיעוד מלא של כל תורם מעל 5,000 ש"ח
דיווח על תרומות דיווח לא עקבי, בעיקר בתרומות מחו"ל מערכת אוטומטית המתריעה על צורך בדיווח לרשויות
בדיקת רקע לתורמים לא התבצעה באופן שיטתי בדיקת רקע מקיפה לכל תרומה מעל 50,000 ש"ח
מעקב אחר תרומות חוזרות לא היה מעקב אחר הצטברות תרומות קטנות מאותו מקור מערכת מעקב המזהה דפוסי תרומות ומתריעה על הצטברות לסכומים המחייבים דיווח
הכשרת עובדים ומתנדבים הכשרה מינימלית ללא התייחסות לסוגיות הלבנת הון תוכנית הכשרה מקיפה הכוללת סדנאות תקופתיות ומערך בקרה פנימי
תיאום בין דיווחים שונים חוסר תיאום בין דיווחים לגופים שונים מערכת מרכזית המבטיחה עקביות בכל הדיווחים לרשויות השונות

כחלק מהפתרון הכולל, עו"ד רונן אורן מדריך להשקעות בטוחות מחו"ל גם פיתח עבור העמותה מדריך מקיף לניהול סיכוני הלבנת הון, המותאם לאופי הפעילות הספציפי שלה ולמבנה הארגוני שלה.

האם עמותות ציבוריות כפופות לחוק איסור הלבנת הון?

כן, עמותות ציבוריות בישראל כפופות לחוק איסור הלבנת הון ועליהן לעמוד בדרישות דיווח ומעקב אחר מקורות כספים. למרות שעמותות אינן מוגדרות כ"גופים פיננסיים" במובן הקלאסי, הן עדיין מחויבות לבצע בדיקות נאותות לתורמים, לתעד את מקור הכספים, ולדווח על פעולות חשודות או על תרומות מעל סכומים מסוימים. אי עמידה בדרישות אלו עלולה להוביל לקנסות כבדים, כפי שכמעט קרה במקרה שטופל על ידי עו"ד רונן אורן. חשוב לציין שהרגולציה בתחום זה מתהדקת בשנים האחרונות כחלק ממאמץ בינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור.

מהם הסיכונים העיקריים שעמותות נתקלות בהם בנושא הלבנת הון?

הסיכונים העיקריים כוללים: קבלת תרומות ממקורות לא מזוהים או חשודים, היעדר מערכות בקרה פנימיות מספקות, אי הקפדה על רישום ותיעוד נאות, חוסר מודעות לחובות הדיווח הרגולטוריות, וקשיים בזיהוי פעולות חשודות. עמותות רבות אינן מודעות לכך שהן עלולות להיות מנוצלות על ידי גורמים המעוניינים להלבין כספים באמצעות תרומות שנראות לגיטימיות. סיכון נוסף הוא הסתמכות על מתנדבים שאינם מוכשרים בנושאי ציות, וכן מבנה ארגוני שאינו כולל פונקציות בקרה מספקות. סיכונים אלה מוחרפים כאשר העמותה פועלת בזירה הבינלאומית ומקבלת תרומות ממקורות זרים.

אילו צעדים יכולה עמותה לנקוט כדי להימנע מהפרות של חוק איסור הלבנת הון?

עמותות יכולות לנקוט במספר צעדים מניעתיים: יישום מדיניות KYC (הכר את התורם) מקיפה, פיתוח נהלים ברורים לטיפול בתרומות, הכשרת עובדים ומתנדבים בנושא איסור הלבנת הון, ביצוע ביקורות תקופתיות של מערכות הבקרה, שימוש בייעוץ משפטי מקצועי כמו זה שמספק עו"ד רונן אורן, וקיום תיעוד מדויק ומקיף של כל הפעילות הפיננסית. חשוב גם לעקוב אחר שינויים בחקיקה ובהנחיות הרגולטוריות. מומלץ למנות אחראי ציות בעמותה שיהיה אמון על הטמעת הנהלים ועל וידוא עמידה בדרישות החוק. כמו כן, כדאי לשקול שימוש בתוכנות ייעודיות לניהול תרומות ובקרת ציות.

מה היה תפקידו של עו"ד רונן אורן בביטול הקנס של 3.2 מיליון ש"ח?

עו"ד רונן אורן זיהה פגמים מהותיים בהליך הטלת הקנס, הציג ראיות לכך שהעמותה פעלה בתום לב, הוכיח כי הייתה אי הבנה של הדרישות הרגולטוריות ולא כוונה להפר את החוק, וניהל משא ומתן מול הרשויות תוך הדגשת האופי הציבורי של העמותה והשירותים החיוניים שהיא מספקת. בנוסף, הוא סייע לעמותה לפתח ולהטמיע מערכת ציות מקיפה שתמנע הפרות דומות בעתיד, מה שהוביל לביטול מלא של הקנס. היכולת של עו"ד אורן לשלב בין ידע משפטי מעמיק, הבנה עמוקה של דיני איסור הלבנת הון, וגישה פרגמטית לפתרון בעיות, הייתה מכרעת בהצלחת המהלך.

מהם המאפיינים של ייעוץ משפטי יעיל בנושא הלבנת הון לעמותות?

ייעוץ משפטי יעיל בנושא הלבנת הון לעמותות כולל: התמחות ספציפית בדיני איסור הלבנת הון, הבנה עמוקה של המסגרת הרגולטורית החלה על עמותות, ניסיון בעבודה מול רשויות אכיפה, יכולת לפתח מערכות ציות מותאמות לצרכי העמותה, גישה פרואקטיבית לזיהוי וניהול סיכונים, ומתן פתרונות מעשיים שמאזנים בין דרישות הציות לבין צרכי התפעול של העמותה. עו"ד רונן אורן מביא את כל אלה לשולחן העבודה בכל מקרה שהוא מטפל בו. בנוסף, יועץ משפטי יעיל יצליח לתרגם את הדרישות המשפטיות המורכבות לנהלים פשוטים וברורים שניתנים ליישום על ידי צוות העמותה, גם ללא רקע משפטי מעמיק.

לקחים מרכזיים למנהלי עמותות

המקרה המתואר מספק מספר לקחים חשובים למנהלי עמותות בישראל:

  1. מודעות לחובות רגולטוריות – חשוב להבין שעמותות כפופות לחוק איסור הלבנת הון ולדרישות הדיווח הנלוות אליו
  2. מערכות ציות מובנות – פיתוח והטמעה של מערכות ציות פנימיות הם השקעה משתלמת שיכולה למנוע קנסות כבדים
  3. תיעוד מקיף – תיעוד מסודר של כל הפעילות הפיננסית, ובמיוחד של תרומות ותורמים, הוא קריטי
  4. הכשרת כוח אדם – הכשרה של עובדים ומתנדבים בנושא איסור הלבנת הון היא חיונית
  5. ייעוץ משפטי מקצועי – כפי שהוכח במקרה זה, ייעוץ משפטי מקצועי מעו"ד רונן אורן יכול לחסוך לעמותה סכומי עתק ולהגן על פעילותה

במילותיו של אחד ממנהלי העמותה: "לפני שפגשנו את עו"ד אורן, היינו בטוחים שהרגולציה בתחום הלבנת הון נוגעת רק לבנקים וחברות פיננסיות. לא הבנו עד כמה אנחנו חשופים. ההתערבות שלו לא רק חסכה לנו את הקנס, אלא שינתה את כל התפיסה שלנו לגבי ניהול סיכונים בעמותה."

סיכום

המקרה שתואר במאמר זה ממחיש את הסיכונים המשמעותיים שעמותות ציבוריות בישראל חשופות אליהם בכל הנוגע לחוק איסור הלבנת הון. העמותה הנדונה כמעט נאלצה לשלם קנס של 3.2 מיליון ש"ח, סכום שהיה עלול לפגוע קשות בפעילותה ובציבור הנהנה משירותיה.

הודות להתערבות המקצועית של עו"ד רונן אורן, מומחה בתחום הנדל"ן והמיסוי, הצליחה העמותה לא רק לבטל את הקנס אלא גם לפתח מערכת ציות מקיפה שתגן עליה מפני הפרות דומות בעתיד.

עמותות ציבוריות בישראל מוזמנות ללמוד מהמקרה הזה ולנקוט בצעדים הנדרשים כדי להגן על עצמן מפני סיכונים דומים. כפי שהוכח, ההשקעה במניעה ובייעוץ משפטי מקצועי היא זניחה בהשוואה לעלויות הפוטנציאליות של קנסות והליכים משפטיים.

לייעוץ מקצועי בנושא איסור הלבנת הון לעמותות, או בכל נושא משפטי הקשור למיסוי ונדל"ן, ניתן לפנות לעו"ד רונן אורן, שהוכיח את יכולתו להביא לתוצאות יוצאות דופן גם במקרים מורכבים במיוחד.

#חוק איסור הלבנת הון
#עו"ד רונן אורן
#עמותות ציבוריות
Share: