עו”ד רונן אורן על ההבדל בין עורך דין לנוטריון

עו”ד רונן אורן מסביר על הבדלים שבין עורך דין לנוטריון

שלום, כאן עו”ד רונן אורן ובמאמר זה אשמח להסביר על השוני וההבדלים בין עורך דין לנוטוריון.  פעמים רבות אנחנו נתקלים במושג “נוטריון”, בעיקר בהקשר של אישורים מסוימים שיש להנפיק לרשויות או אסמכתאות שאנו רוצים לקבל עליהן חותם רשמי מבר סמכא על פי העניין. ההבדל העיקרי בין עבודת הנוטריון לעבודת עורך דין “רגילה” הוא בעיקר הסמכות שהנוטריון מחזיק בה לאשר ו/או לאמת מסמכים רשמיים. מובן שלא ניתן להיות נוטריון “בלבד” מבלי להיות עורך דין בעל ההסמכה המתאימה.

מהו נוטריון?

נוטריון הוא למעשה עורך דין בעל הסמכה לאשר, לאמת ולערוך מסמכים משפטיים רשמיים הדורשים אישור נוטריוני על פי החוק. חתימת נוטריון על מסמך כאמור מוכרת על ידי הרשות השופטת כאישור למקוריות והאותנטיות של המסמך, לאמיתות זהות החתום על המסמך ולעובדה כי חתם עליו מרצונו החופשי. מסמכים נוטריוניים קבילים כראיה בבית המשפט (או בפני רשויות אחרות), גם בישראל וגם מחוץ לישראל.

איך הופכים לנוטריון?

חוק הנוטריונים, התשל”ו-1976 מסדיר את פעילותם של הנוטריונים בישראל. נוטריון הוא למעשה עורך דין עם ותק של לפחות עשר שנות פעילות וחברות בלשכת עורכי הדין, שעבר הסמכה ספציפית בתחום וקיבל רישיון מאת ועדת הנוטריונים. ועדה זו מתכנסת פעמיים בכל שנה ובוחנת את מסמכי המועמדים לכהן כנוטריונים. אם המועמד מאושר, אזי הוא יכול להתחיל לשמש כנוטריון וזאת לאחר שיחתום וישאיר דוגמה לחתימתו בספר הנוטריונים. נוטריון חייב להיות גם בעל עבר נקי מעבירות שיש עמן קלון (דבר שעורך דין לא נדרש לו).

מהן סמכויות הנוטריון?

הסמכות המשמעותית ביותר שיש בידיו של נוטריון היא הנפקת אישור נוטריוני על נכונות העתקי מסמכים, תרגומים, תצהירים, הסכמים ואישורי חיים. נוטריון גם מוסמך לתרגם בעצמו מסמכים לטובת רשויות, בתי המשפט או מוסדות לימוד, וזאת במידה והוא שולט הן בשפת המקור והן בשפת התרגום. במידה ואינו שולט באחת מהשפות, יכול הנוטריון לשלוח את המסמך לתרגום מקצועי ולאשר בחתימתו את נכונות התרגום לאחר שיתקבל. במקרה כזה גם על המתרגם להמציא הצהרה בדבר נכונות ומהימנות התרגום, הצהרה שאותה יאשרר הנוטריון בחתימתו.

כל תפקידי הנוטריון הם ייחודיים ובלעדיים, ומשרד המשפטים אינו מכיר באישור נוטריוני שלא חתום על ידי נוטריון מוסמך. אישור נוטריוני נחשב גם לראיה קבילה בבתי המשפט בישראל. סמכויות אלה מפקידות בידי הנוטריון אחריות רבה משום שבמקרה בו נמצאו שגיאות או טעויות במסמך לאחר שקיבל אישור נוטריוני, יכול הלקוח לתבוע פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך.

באילו מקרים נדרש אישור נוטריון?

סעיף 7 לחוק הנוטריונים מפקיד בידי הנוטריון לבצע מספר פעולות שרק הוא מוסמך לבצען:

אימות חתימת אדם על מסמך כלשהו, אישור כי החתום על המסמך היה מוסמך לכך, אישור נכונות תרגום מסמך או העתק שלו, אישור תצהירים, אישור כי אדם פלוני נמצא בין החיים, אישור נכונות רשימת מצאי, אימות הסכם ממון הנחתם בין בנות או בני זוג טרם הנישואים, אישור על עריכת צוואה ורישומה כ”צוואה בפני רשות” (למעשה הנוטריון הוא “הרשות”).

למעשה, נוטריון הוא עורך דין בדרגה גבוהה יותר – הוא בעל כל הסמכויות וההסמכות של עורך דין, בנוסף להסמכות נוספות המאפשרות לו לעבוד גם כנוטריון. ההבדל הזה נועד כדי לסייע למי שזקוקים לשירותי נוטריון לבחור את האדם המתאים לכך. בחירה מושכלת עשויה לקצר התנהלות משפטית במקרים מסוימים ולמנוע הוצאות מיותרות. עוד חשוב לציין כי ההבדל לא מתבטא רק ברמה הבירוקרטית – החוק והרשות השופטת במדינת ישראל רואים בנוטריון כנציג בתי המשפט מחוץ לכתליו, ומסמך באישור נוטריוני הוא מסמך שאין לערער על נכונותו ומעמדו עד כדי שהוא יכול לשמש ראיה בבית המשפט.

על כן, בכל סיטואציה בה אתם נדרשים לאישור או חתימת נוטריון, חשוב לדעת כי אין צורך להגיע לבית המשפט וניתן לעשות זאת אצל נוטריון פרטי בעל ההסמכה הנדרשת שיכול לקצר עבורכם את ההליך בחתימת ידו.